לצמוח 

הצחוק כדרך לעבודת ה'

אני נותנת לצחוק גם משמעות כעוד דרך בעבודת ה':

הרב פינקוס זצוק"ל בספרו "שערים בתפילה" כותב: אחד מהיסודות בעבודת ה' היא השמחה וכמו שכתוב בתהילים: "עבדו את ה' בשמחה" ומנגד כתוב בדברים כח': "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה וטוב לבב" ומלבד מה שהשמחה היא יסוד והלכה בעבודה הרי שצריך לעורר השמחה כאשר עובדים את ה', כי מי שעומד בתפילה או בשאר עבודות הבורא ואינו במצב של שמחה, סימן הוא שבאמת אינו עוסק בעבודה כלל.

 

ועד היכן?

כתוב (איכה ב') :"קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים לבך נוכח פני ה' שאי כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות". מה מתבקש כאן? לשיר לשמוח בשעה שעוללים מזי רעב מתגוללים בחוצות עיר,

הרב פינקוס מסביר :כי דוקא בשעה שכזו ששערי שמיים סגורים,וצריכים לפתוח שערי ברכה, אין דבר הפותח שערי שמיים יותר מאשר שירות ותשבחות לה', כי אז הקב"ה מראה לנו פנים צהובות כפי שאנו מראים כלפי מעלה  ומתקיים ה' צילך על יד ימינך -שכאשר אדם מסתכל כלפי מעלה בשמחה ושירה כך הקב"ה מסתכל עליו ומאיר לו פנים ,ומאותו ענין שעליו הוא משורר ומשבח את בוראו נפתחים לו אותם שערים להשפיע עליו.

 

וזהו יסוד גדול (הרב פינקוס) אין לך דבר המביא ברכה וישועה כמו שמחה  וטוב הלבב,ואין לך דבר המביא רעות וצרות כמו העצבות, כלשון הפס' באיוב :"כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגורתי יבוא לי".

כאשר יש לאדם הפסד מסוים או קושי והוא בא לידי עצבות, ההפסד שעלול לבוא כתוצאה מהעצבות גדול לאין ערוך,ובמקום שיש שמחת הלב שם שורה ברכה והצלחה .

__________________________________________________

 

"וייכון בחסד כיסאך" - מתוך תפילת ראש השנה

בימי עזרא הסופר כשהחלו לחזור לארץ מהגלות ביום ראש השנה אסף עזרא הסופר את העם והקריא בפניהם את ספר התורה, עוד הוא קורא והנה מתוך קול הדממה הדקה פרץ קול בכיה נוראה ונוקבת מתוך הקהל, נפשם הטלטלה בבכי על המרחק העצום והמסך המבדיל בניהם לבין עבודת ה'.

אומר עזרא הסופר לעם:" אל תתאבלו ואל תבכו.. לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו... כי חדוות ה' היא מעוזכם". מה המקום לשמחה ביום הדין ? כאשר כל דרי עולם עומדים במשפט?

​

אם נסתכל בפיוט: "ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום, ובו תינשא מלכותך, וייכון בחסד כיסאך"

ביום הדין - יושב הקב"ה על כיסא של חסד ורצונו להטיב עם בריותיו. מטרת יום הדין היא להטיב עם הבריות ולהשפיע להן שפע טובה וברכה לשנה הבאה עלינו לטובה. ומעל הכל המטרה היא: שהאדם לא נברא אלא להתנעג על ה' ולהינות מזיו שכינתו... (מס"י) כל הנרשם לשנה החדשה לא נרשם אלא עבור זה.

ולכן מובן הוא מה המקום לשמחה אפילו ביום הדין הגדול והנורא, יום משפט, ביום זה כשהשמיים פתוחים וגלויים ברחמים ורוח החסד מידבקת גם בבריות דוקא ביום זה יותר מבכל יום ציווה עזרה לשלוח מנות איש לרעהו ,לערוך סעודות דשינות, ויותר מכל להידבק במידותיו של הקב"ה -להיות בעלי חסד ולעבוד את ה' מתוך שמחה.