לצמוח 

צחוק הוא, תגובה פיזית שבמהלכה משתתפים כמעט כל שרירי הגוף ההיקפיים ושרירי הפנים.
הצחוק משפיע באופן כימי ופיזיולוגי על גוף האדם. במהלך הצחוק אנו מפעילים את המערכת הפסיכונוירואימונולוגית, זוהי מערכת המשלבת בין הנפש (פסיכה); מערכת העצבים (נוירו); ומערכת החיסון (אימונולוגיה). מערכת זו, מורכבת מרגשות, בלוטות, ביוכימיה של המח ומערכת החיסון וכמובן על קשר הגומלין ביניהם.

בזמן שאנו צוחקים צחוק בריא ומלא, שרירי הגוף מתכווצים ולעיתים עד כאבי בטן, שרירי הפנים נמתחים לעיתים עד כדי דמעות. בזמן זה, הגוף מגביר את ייצור תאי הדם הלבנים והמוח מקבל פקודה לשחרר אנדורפינים ואנקפאלינים– חומרים כימיים המצויים במוח, ומסייעים בשיכוך כאבים, לשיפור מצב הרוח ומפחיתים דלקות (גם בחיוך זה עובד☺). כך היכולת הטבעית של הגוף שלנו לריפוי עצמי מתעצמת.
הצחוק כאמצעי ריפוי אינו תופעה חדשה השייכת לניו אייג' (יוגה צחוק), כבר בתרבויות עתיקות השתמשו בצחוק כאמצעי לריפוי, וחוקרים אנתרופולוגים מצאו עדויות לכך.

המחקר המדעי הוסיף מחקרים רבים וטובים על חשיבותם וערכם של הצחוק וההומור בתהליך ההחלמה.
ברפואה המודרנית נעשה שימוש בהומור ובצחוק לחיזוקם של חולים ולטיפול בבעיות בדיכאון עקב מחלה.
השימוש בצחוק כמקדם בריאות הפך את היוגה צחוק והליצנות הרפואית ללגיטימית ואף פופולארית בבתי החולים הגדולים בעולם המערבי.
הגדילו לעשות בבית החולים תל השומר כשפתחו בשנת 2006 את מועדון "החופש לצחוק" הראשון מסוגו בארץ.
המועדון פועל במרכז הסרטן בבית החולים תל השומר ומיועד למבריאי סרטן ולבני משפחותיהם.

יתרונות השימוש בצחוק בטיפול פסיכו תרפויטי הוליסטי:
הפסיכותרפיסט ההוליסטי משתמש בצחוק ובהומור כדי לנסות לעורר את הראייה ההומוריסטית של המטופל וזאת כדי לאפשר ראייה רחבה וגמישה יותר של המציאות שלו. במהלך טיפול פסיכו תרפויטי הוליסטי, הצחוק וההומור מאפשר למטופל לתפוס את האירוניה והאבסורד שבפרשנות שלו למצבו ולעיתים אף מאפשר שחרור החסימה שהביאה לקושי.

צחוק בצוותא מייצר תחושה של אחדות ובטיפול פסיכו תרפויטי הוליסטי הוא מאפשר תחושה של חיבור, אחדות ואינטימיות בין המטפל למטופל.

הצחוק מאפשר חיבור טבעי לרגשות, ובמצבים בהם המטופל חווה חסימה רגשית המתבטאת בקושי להתחבר לרגש, למלל אותו, לבטא אותו, פרץ צחוק טוב יכול להוות שחרור חסימה ולאפשר חיבור לרגשות.

השימוש בצחוק מאפשר הפנמת תובנות ברובד מעמיק יותר ובמיידי – בכאן ועכשיו, במהלך טיפול כשמטופל חווה תובנה הקשורה למצבו, התובנה והפנמתה מתעצמת כשהיא משולבת  עם הומור וצחוק, התובנה מתעמקת ומאפשרת שינוי מהותי ומשמעותי יותר.

השימוש בצחוק מחבר אותנו לאיכויות ילידיות של ספונטניות, קלילות, נוכחות בכאן ועכשיו, דמיון ויצירתיות.

לסיכום, היכולת הפיזיולוגית לצחוק הינה יכולת טבעית ומולדת הנגישה לכל בני האדם בכל העולם, אולם בפועל,
כמבוגרים שכחנו והזנחנו את היכולת הזו בשחיקת החיים. והותרנו מאחור את הילדים שהיינו, ילדים הצוחקים בטבעיות גמורה פעמים רבות ביום, ללא כל מחשבה, הגיון, הסבר או סיבה.

כחלק מתהליך הריפוי את עצמנו והאחרים, עלינו ללמוד יכולת זו מחדש ובצורה מודעת, אם ברצוננו ליהנות מהיתרונות הרבים הטמונים בצחוק.